חצי שנה אחרי שהיגרו הוריו לצרפת, בין פסח לשבועות, בעשרים ושמונה במאי 1962, פסקל נולד. בטרם נקלטו הוריו ואחיו, פיליפ, במדינה הזרה ומחשבותיהם עדיין נתונות היו למלחמות בארץ מוצאם, האיר בואו של בנם התינוק את חיי הנדודים.
חוקי צרפת חייבו הענקת שם צרפתי לכל אזרח, מיום היוולדו, ולרך הנולד הוענק השם פסקל. בשפה הצרפתית נגזר השם מן השורש – פסח, ובמקביל, אזכר את שמו של הפילוסוף הצרפתי בלז פסקל שאליהו, האב הגאה, חש קירבה אל משנתו והשפעתו על הרוח והתרבות הצרפתית. גם שם עברי ניתן לבן – יום טוב – על שם סבו הגדול, סבה של אמו, ועל שום לידתו בסמוך לחג פסח, יום טוב.
עוד טרם נולד פסקל נדדו בני משפחת אברהמי מבית לבית, וחיפשו את דרכם במדינה שנתנה להם הזדמנות חדשה. מקום המגורים הראשון היה במערב פריז, במדון ואל פלורי, Madon val fleuri , בדירת גג קטנה שקלטה את כל בני המשפחה המורחבת שהיגרו, בזה אחר זה, והגיעו לפריז. מעט אחר כך עברו בני הזוג להתגורר באי קטן במזרח פריז, האי פאנק שניצב באמצע נהר המרנה. שם, נערך טקס ברית המילה לפסקל בן שמונה הימים.
קיץ הגיע והחיים בבית על האי היו נעימים. הדרך מן האי לעיר עברו דרך מדרגות או בסירה. אולם משהגיע החורף, ופסקל תינוק בן חודשים ספורים, קפאו המים בנהר, מערכת ההסקה לא פעלה והתנאים הורעו. אי אפשר היה להישאר עוד עם תינוק באי הנופש וארבעת בני המשפחה ארזו את חפציהם ומצאו דירה קטנה בפורט דה סן-קלו, Port de saint-cloud, בחלקה הדרום מזרחי של פריז.
פסקל גדל מיום ליום, אבל גם במקומם זה לא נשארו זמן רב ועברו לצפון-מזרח, לפרבר רוני-סו-בואה, Rosny-sous-bois. בדירה החדשה היה פסקל הפעוט מתעורר מוקדם מבני הבית אולם לא העיר את הוריו, ולא הטריד את אחיו, פיליפ. חפצים מועטים שהיו מונחים על השולחן בחדרו שבו את דמיונו. הוא ישב והביט בריכוז רב, בכל בוקר, סידר את החפצים במקומות שונים, שינה והשיב למקומם הקודם, עד שנחה דעתו של הילד הקטן.
חוקי צרפת חייבו הענקת שם צרפתי לכל אזרח, מיום היוולדו, ולרך הנולד הוענק השם פסקל. בשפה הצרפתית נגזר השם מן השורש – פסח, ובמקביל, אזכר את שמו של הפילוסוף הצרפתי בלז פסקל שאליהו, האב הגאה, חש קירבה אל משנתו והשפעתו על הרוח והתרבות הצרפתית. גם שם עברי ניתן לבן – יום טוב – על שם סבו הגדול, סבה של אמו, ועל שום לידתו בסמוך לחג פסח, יום טוב.
עוד טרם נולד פסקל נדדו בני משפחת אברהמי מבית לבית, וחיפשו את דרכם במדינה שנתנה להם הזדמנות חדשה. מקום המגורים הראשון היה במערב פריז, במדון ואל פלורי, Madon val fleuri , בדירת גג קטנה שקלטה את כל בני המשפחה המורחבת שהיגרו, בזה אחר זה, והגיעו לפריז. מעט אחר כך עברו בני הזוג להתגורר באי קטן במזרח פריז, האי פאנק שניצב באמצע נהר המרנה. שם, נערך טקס ברית המילה לפסקל בן שמונה הימים.
קיץ הגיע והחיים בבית על האי היו נעימים. הדרך מן האי לעיר עברו דרך מדרגות או בסירה. אולם משהגיע החורף, ופסקל תינוק בן חודשים ספורים, קפאו המים בנהר, מערכת ההסקה לא פעלה והתנאים הורעו. אי אפשר היה להישאר עוד עם תינוק באי הנופש וארבעת בני המשפחה ארזו את חפציהם ומצאו דירה קטנה בפורט דה סן-קלו, Port de saint-cloud, בחלקה הדרום מזרחי של פריז.
פסקל גדל מיום ליום, אבל גם במקומם זה לא נשארו זמן רב ועברו לצפון-מזרח, לפרבר רוני-סו-בואה, Rosny-sous-bois. בדירה החדשה היה פסקל הפעוט מתעורר מוקדם מבני הבית אולם לא העיר את הוריו, ולא הטריד את אחיו, פיליפ. חפצים מועטים שהיו מונחים על השולחן בחדרו שבו את דמיונו. הוא ישב והביט בריכוז רב, בכל בוקר, סידר את החפצים במקומות שונים, שינה והשיב למקומם הקודם, עד שנחה דעתו של הילד הקטן.
עד קצה הגבול עמ' 55
"מה אתה עושה שם?" קראו אחריו הלוחמים.
"חייב להיות מוכן", ענה להם מאחד החדרים, "אין מצב אחר".
עד קצה הגבול עמ' 55
נזכר כיצד יצא יום אחד מן הבית לרחוב, מבלי שהודיע לאיש, לא ביקש עזרה או אישור, כיכר הרחוב קסמה לו וברגע אחד, החליט לצאת. חצה את הרחוב, חלף על פני הכיכר ונכנס למאפיית לחם. ריח חם ומתוק עמד באוויר וחום נעים של בית שרר בחנות. הוא היה נמוך מן הקונים בחנות, הכל היו גבוהים ורחבים ממנו. עמדו מעליו ודיברו הקול רם, צחקו זה אל זו, כמו הכירו הכל אלה את אלה.
"2 בגט", ביקשה אישה שעמדה לפניו, ריחה בושם ושיערה בהיר.
Oui"", ענה לה המוכר המשופם, ומיהר לעטוף שני לחמים צרים בשקית נייר חומה.
מבלי שהבחין בה נכנסה ניקול, אמו, לחנות, ונעמדה מאחוריו. כיצד נעלם פסקל בן הארבע מעיניה, לא הצליחה להבין, ואיך יצא לבדו מן הדירה טרם חישבה. דקות של דאגה התחלפו בחיוך כשגילתה אותו עומד בתור, בחנות הלחם, נחוש וזקוף בין זרים.
"קרואסון", הוא אמר למוכר משהגיע תורו, וריח החנות עמד כעת באפו. חייך לעצמו כשנזכר כיצד חשב המוכר שהוא ביקש סהרון החמאה אבל הוא הדגיש כי הוא מבקש את הקרואסון מן הסוג השני:
"זה עם הרגליים הישרות", אמר. אמו והאופה החליפו חיוכים ומעשה ההעלמות הפך לזיכרון של חיבה.
היה ילד נחוש, בן שש גידל את שיערו פרא, יצא עם הוריו ואחיו לטיולי טבע. החיבור לטבע, לחופש, לעולם בראשית היה חלק מנפשו, מגופו. מרחוק, החל לשמוע סיפורים על ישראל. מלחמת ששת הימים הסתיימה בניצחון גדול ומהיר על מדינות ערב. הוריו למדו על ארץ עתיקה שהפכה משאלת לב. לאט אט, מדינת ישראל הפכה מקור גאווה והשתייכות.
עד קצה הגבול עמ' 55
"2 בגט", ביקשה אישה שעמדה לפניו, ריחה בושם ושיערה בהיר.
Oui"", ענה לה המוכר המשופם, ומיהר לעטוף שני לחמים צרים בשקית נייר חומה.
מבלי שהבחין בה נכנסה ניקול, אמו, לחנות, ונעמדה מאחוריו. כיצד נעלם פסקל בן הארבע מעיניה, לא הצליחה להבין, ואיך יצא לבדו מן הדירה טרם חישבה. דקות של דאגה התחלפו בחיוך כשגילתה אותו עומד בתור, בחנות הלחם, נחוש וזקוף בין זרים.
"קרואסון", הוא אמר למוכר משהגיע תורו, וריח החנות עמד כעת באפו. חייך לעצמו כשנזכר כיצד חשב המוכר שהוא ביקש סהרון החמאה אבל הוא הדגיש כי הוא מבקש את הקרואסון מן הסוג השני:
"זה עם הרגליים הישרות", אמר. אמו והאופה החליפו חיוכים ומעשה ההעלמות הפך לזיכרון של חיבה.
היה ילד נחוש, בן שש גידל את שיערו פרא, יצא עם הוריו ואחיו לטיולי טבע. החיבור לטבע, לחופש, לעולם בראשית היה חלק מנפשו, מגופו. מרחוק, החל לשמוע סיפורים על ישראל. מלחמת ששת הימים הסתיימה בניצחון גדול ומהיר על מדינות ערב. הוריו למדו על ארץ עתיקה שהפכה משאלת לב. לאט אט, מדינת ישראל הפכה מקור גאווה והשתייכות.
עד קצה הגבול עמ' 55
